בתקופת התנ"ך נקראה העברית: "יהודית" – לשונה של ארץ יהודה. שם השפה העברית אינו נזכר כלל בתנ"ך ועלה לראשונה בספרות בית שני. הוא נגזר משם הייחוס המקראי "עברי". שם ייחוס זה מופיע בתנ"ך שלושים וארבע פעמים והוא מוכר בעיקר מסיפורי יוסף ושעבוד מצרים, וכן מן הצירוף 'עבד עברי'.
חוקרים ופרשנים הציעו לקשור את השם "עברי" לצירוף עבר הנהר או לדמותו של עֵבֶר – מאבותיו של אברהם (בראשית יא, יד). לפי המסורת היהודית, עבר סירב לקחת חלק בבניית מגדל בבל, ועל כן, הוא וצאצאיו לא נענשו על בניית המגדל ושפתם לא נתבלבלה. עבר שימר את השפה האוניברסלית המקורית – העברית.
תלמידים יקרים, סירקו את הקוד וגלו עוד עובדות על העברית...
האזינו לשיר של להקת "שלווה" וג'ימבו ג'יי: א. כתבו מדוע אנשים עדיין נלחמים על העברית? ב. כתבו לשיר בית משלכם.
Loading...
תלמידים יקרים, היכנסו לקישור ושחקו במשחק "המרדף". בהנאה...
